אז מהי שושנת יריחו?
שושנת יריחו (או בשמה הרפואי לישמניה), היא מחלה טפילית הפוגעת בעיקר בעור, הנגרמת על ידי טפיל חד תאי הנקרא לישמניה המועבר על-ידי זבוב החול מחיה שנושאת את הטפיל (לרוב שפני סלע, מכרסמים או כלבים).
איך נדבקים?
הדבקה מתרחשת באמצעות עקיצת זבוב החול נגוע. זבוב החול הוא חרק קטן הדומה ליתוש, הפעיל בעיקר בשעות הדמדומים ובלילה, הוא שכיח בעיקר באפריקה, בדרום אמריקה אך גם קיים אצלנו בארץ. המחלה אינה מדבקת מאדם לאדם, אך בכל שנה נעקצים על-ידי הטפיל בין מיליון לשני מיליון אנשים בעולם.
איך מזהים הדבקה?
לאחר העקיצה מופיעים בעור נגע או נגעים בגוון אדום שנראים תחילה כמו עקיצה רגילה של חרק. לאחר שהעקיצה גדלה לגוש בקוטר של עד כמה סנטימטרים או לשלפחויות. הגוש אינו כואב בדרך כלל, אך לרוב הופך לפצע חשוף, כיב בעור. הכיב לרוב מכאיב ויש לו מראה המזכיר צורת פרח ומכאן שמו ״שושנת יריחו״, (ומאחר והמחלה הייתה נפוצה באזור יריחו וסביבתה, השתרש השם שושנת יריחו).
מה הטיפול?
הטיפול במחלה תלוי בסוג הטפיל ובחומרת המחלה ובדרך כלל כולל תרופות אנטיביוטיות ותרופות אחרות. מדובר במחלה לא מסוכנת אך חוסר מתן טיפול מתאים יכול להוביל למצב נדיר מאוד המוגדר כ״לישמניה קרבית" העלולה להתבטא בחום גבוה, ירידה במשקל ובסכנה ממשית לנדבק. לרוב הפצע חולף רק כעבור כמה חודשים ולפעמים גם מעל לשנה, ואף עלול להותיר צלקת בעור.
האם ניתן למנוע הדבקה?
הימנעות מהדבקה היא פשוטה וזהה למניעת עקיצת יתושים, על-ידי שימוש בתכשירים דוחי יתושים או באמצעות תליית כילה מעל המיטה.
למה שושנת יריחו חזרה לחיינו ואיך היא קשורה למלחמת חרבות מגן?
שושנת יריחו היא מחלה הקיימת מזה אלפי שנים, וישנם עדויות היסטוריות לכך שהיא פגעה באנשים עוד בתקופות עתיקות, עם זאת, התיאורים המדעיים הראשונים של המחלה פורסמו רק במאה ה-19, כאשר רופאים החלו לחקור אותה ולתעד מקרים באזורים שונים בעולם.
המחלה כיכבה בכותרות בישראל בשנת 2020 כאשר התפרצה מגפה באזורים מסוימים בארץ. לאחרונה, שושנת יריחו הוזכרה כגורם הפוגע בחיילינו בעת המלחמה, כאשר עשרות חיילים המשרתים ברצועת עזה נדבקו בה. אמנם לא מדובר במחלה מסכנת חיים, אך מדובר בפצע שהחלמתו ממושכת והפציעה בעור גורמת לגוף להיות חשוף יותר לחדירת זיהומים, דבר שקשה למנוע בזמן לחימה באזורים שהם לעיתים מזוהמים.
