מסכה, ריחוק חברתי – וויטמין :D כך תבדקו אם חסר לכם

עוד ועוד מחקרים קושרים בין חסר בוויטמיןD  לסיכון להידבק בקורונה או לחלות בה בצורה קשה יותר. במשרד הבריאות ממליצים על צריכת תוסף. בדיקה פשוטה דרך קופת החולים תגלה לכם בתוך שעות מה מצבכם, כמה ליטול ואיך

הנה נתון שכבר הריץ המונים לבתי המרקחת, חנויות הטבע ורשתות הפארם בארץ ובעולם: עוד ועוד עדויות מצטברות לקשר בין חוסר בוויטמין D לעלייה בסיכון להידבק בקורונה, ואף לחלות בה באופן קשה יותר. אלא שמתברר שגם במינון גבוה מדי טמונות סכנות. לכן, לפני שנוטלים תוספים, כדאי לבדוק את המצב הגופני העדכני – וקל מאוד לעשות את זה.

מהו ויטמין D ולמה הוא כל כך חשוב?

תפקידו העיקרי של הוויטמין הוא לסייע לנו לווסת ולשמר את מאזן הסידן והזרחן בדם ובעצמות. הוא מעודד ספיגה של סידן ממערכת העיכול, תורם לבניית העצם ומפחית את פירוקה או דילולה (תופעות כמו אוסטאופורוזיס, רככת ועוד). מחסור בוויטמין D עלול לגרום למחלות פרקים ושרירים. מחקרים מעלים כי לוויטמין הזה יש גם תפקיד בהגנה על מערכות הנשימה, הלב והמוח, ואף ייתכן שהוא מסייע למנוע מחלות לב, סוכרת וסרטן.

כיצד אנחנו צורכים את הוויטמין?

הדרך הפשוטה והטבעית היא ייצור עצמי בעור לאחר חשיפה לקרני השמש ועיבוד בכבד ובכליות. יכולים למצוא ויטמין די בדגים אשר חיים במים קרים ועמוקים כמו סלמון או סרדינים. כיוון שוויטמין D הוא מומס שומן (LIPOPHILIC) הוויטמין נמצא ברקמות שומניות של הדג. לכן אכילת סוגי מזון כמו דגי סלמון וסרדינים, כאשר ישנן ארצות, וישראל. דבר נוסף כשמעשירות מזונות מסוימים (חלב ומוצריו, דגני בוקר ועוד) באופן מלאכותי בוויטמין D. הדרך השלישית לצרוך את הוויטמין היא בדמות תוסף תזונה.

אז מאיפה נולד המחסור?

בישראל, ארץ שטופת שמש, היינו מצפים לפטור לפחות מהצרה הזאת. אבל מתברר שדווקא בארצות חמות נוטה האוכלוסייה לסבול ממחסור בוויטמין D. הסיבה היא כמובן המודעות הגוברת לנזקי השמש הישירה ובמיוחד לסרטן העור. כעת, בימי הסגרים וההמלצה להישאר בבית, החשיפה לשמש עוד פוחתת – ועמה גם רמת הוויטמין. כדי להעצים את הפרדוקס, מתברר שדווקא בארצות סקנדינביה, באזורים שכמעט לא רואים את השמש לכמה חודשים טובים מדי שנה, המחסור נפוץ הרבה פחות. לכך אחראים התוספים הנצרכים דרך קבע. בישראל רואים מחסור בוויטמין D באוכלוסיות שונות כמו דתיים או ערבים, אשר בגלל הלבוש הם פחות חשופים לאור השמש. אנחנו יכולים ליצור ויטמין D בשעות בהן אור השמש לא חזק כמו 5 בערב ומספיק 15 דקות יומית לכך (עוד דבר מעניין זה שאנשים כהיי עור יותר מייצרים פחות ויטמין די מאנשים לבנים יותר)

ומה הקשר לקורונה?

במגיפה הזאת, שפחות או יותר עצרה את העולם ב-2020, עדיין רב הנסתר על הגלוי. אבל כיום יש לנו יותר ויותר מידע על דרכי ההתמגנות, קבוצות הסיכון והאפשרויות להפחית את פוטנציאל ההדבקה וחומרת המחלה. אחת מהן, מתברר, היא הקפדה על רמה תקינה של ויטמין .D יש לזכור שלוויטמין D יש קשר ישיר לעידוד המערכת החיסונית בכלל של בני אדם.

מהן ההמלצות הרשמיות?

החשד לקשר בין רמת הוויטמין בגוף לבין הסיכון לחלות בקורונה מלווה את הרופאים, החוקרים והרוקחים בארץ ובעולם מאז פרוץ המגיפה, ומאז רק מתחזק. דו"ח מרכז המידע המיוחד באמ"ן מונה מספר רב של מחקרים מהימנים בנושא, שחלקם מציינים לא רק עלייה בסיכון ללקות במחלה, אלא גם בסיכון להצגת תסמינים חמורים ואף לתמותה מוגברת. לפיכך, הגם שבשלב זה הקשר שנמצא הוא "נסיבתי ולא סיבתי", ההמלצה היא חד משמעית: "לפעול לשמירת סטטוס ויטמין D תקין בקרב האוכלוסייה באמצעות הסברה ותיסוף הוויטמין בהתאם להמלצות משרד הבריאות".

ומה אומרים במשרד הבריאות עצמו? במכתב עדכני (11.10.2020) ששלחה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה, לצמרת המשרד ולמנהלי מחלקות התזונה והרוקחות בקופות החולים, נזכר כי חסר בוויטמין D נקשר בתצפיות אפידמיולוגיות להשפעה שלילית על הידבקות ותחלואה בזיהומים בדרכי הנשימה. מנגד, רמה תקינה של ויטמין D קשורה בהפחתת הידבקות ותחלואה ב-COVID-19. המלצת אגף התזונה, בשיתוף איגוד רופאי הילדים וגופים נוספים, היא לשמור על רמה תקינה של ויטמין D באמצעות חשיפה לשמש או נטילת תוסף.

אפשר לצרוך יותר מדי?

כן. רעילות כתוצאה מעודף בוויטמין D, שנחשבת אומנם לנדירה, עלולה לגרום להצטברות סידן בעורקי הלב או בכליות ולהעלות את הסיכון לאירועי לב או לאבנים בכליות. לכן, במיוחד בטיפול במבוגרים, חשוב להקפיד על המינון שקובע הרופא המטפל. פרופ' אנדוולט מזהירה במכתבה לקופות כי מינון יתר הוכח כמגביר נפילות ושברים.

מהו אם כן המינון הרצוי לפי משרד הבריאות?

בחנויות הפארם והטבע נמכרים כיום, ללא צורך במרשם, תכשירים בריכוז של 200, 400 ו-1,000 יב"ל (יחידות בינלאומיות) לכל טיפה. ההמלצה העדכנית של משרד הבריאות מדברת על מינון של 1,000-800 יב"ל ליום לבעלי משקל תקין, 2,000 ליום (קרי: שתי טיפות בריכוז של אלף) לבעלי עודף משקל ו-4,000 ליום לסובלים מהשמנת יתר קיצונית. לתינוקות ההמלצה היא נטילת 400 יחידות ליום ולילדים 600. בתקופה של סגר ומיעוט ביציאה מהבית, אפשר לתת גם לילדים מעל גיל שנה 1,000 יב"ל ליום במשך שישה שבועות, ולאחר מכן לחזור למינון המומלץ. הרופאים נקראים שלא להמליץ על מינונים גבוהים יותר, או על העמסת הוויטמין אחת לשבוע או חודש. במקביל ממליץ משרד הבריאות על חשיפה מבוקרת לשמש, בשרוולים קצרים, למשך 20 דקות ביום.

למה חשוב לבדוק את רמת הוויטמין בגוף?

ההמלצות העולמיות והמקומיות – כבודן במקומן, אך הן גנריות מטבען. הן רואות את הממוצע ומנסות לגזור טווח רצוי למינון. הדרך הטובה, היעילה והמדויקת ביותר לבירור הצריכה הנחוצה, אם בכלל, היא לבדוק באופן פרטני כל מקרה לגופו. החדשות הטובות הן שזה פשוט למדי.

כיצד מתבצעת הבדיקה ואיך מזמינים אותה?

ויטמין D הוא אחד האלמנטים הפשוטים והבסיסיים לניטור. את הרמה המדויקת מבררים בבדיקת דם פשוטה, שאותה ניתן לבקש מרופא המשפחה בכל קופות החולים (ללא עלות נוספת). תוצאות בדיקת המעבדה, שמתקבלות בתוך שעות ספורות, יסייעו לרופא להתאים את מינון התוסף הנדרש, אם אכן נדרש, ואת האופן המתאים ביותר לצריכה עבור המטופל – טיפות, כדורים או טבליות לעיסה.

רמה תקינה של ויטמין D חשובה תמיד, אך נראה כי במסגרת המאבק בקורונה – יחד עם ההקפדה על מסכה, היגיינה וריחוק של שני מטרים – זהו כלי חשוב נוסף במעטפת ההגנה העצמית והמשפחתית. במיוחד בקבוצות הסיכון, אך גם ליתר האוכלוסייה, חשוב לבקש את הבדיקה הפשוטה, לצרוך את התוסף לפי ההמלצה וכמובן, לא לשכוח את השמש.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ מקצועי/רפואי או תחליף לייעוץ מקצועי/רפואי.